יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

גלריה נולדה לה. שלי וגם שלה

ימים מרגשים עוברים עלינו כיוצרות. לפני כמה חודשים בלבד הגינו את הרעיון של לפתוח מקום משלנו, גלריה שבה נציג את העבודות שלנו. לא עוד דוכנים וירידי חוצות, לא עוד ארגזים ואריזות. מקום שנעשה בו כל העולה על רוחנו, צעד ראשון להגשמת החלום. סדנא ובית מלאכה רב תחומי ששתינו יכולות ליצור בו יחד, כל אחת בתחומה ולהזמין חברים, אמנים נוספים לעבוד וליצור בתחומם.
אז חזון יש לנו, תעוזה גם כן. והנה אנחנו עומדות היום חמישה חודשים אחרי שענבל המתוקה מ"מחשבות צבעוניות" אמרה לנו שאין שום ברירה ואנחנו חייבות לפתוח מקום במטולה. והנה יש לנו חדרון מתוק ומקסים בבית אבן עתיק בתוך סמטה פסטורלית עם כליל החורש בכניסה, במושבה מטולה.

ימים לא קלים עברו עלינו בחשיבה ובתכנון המקום. אחת אמרה ככה, השניה פינטזה בדיוק אחרת. אך שנכנסנו לעבודה, נראה שמישהו אחר בכלל תיכנן לנו הכל מראש ולא שאל אותנו בכלל מה אנחנו רוצות.
נסיעות לשוק המפושפש בחיפה, העמסת רהיטים בדרך לא דרך, צביעות, ניסורים, שיופים וקידוחים. מידי יום ביומו רשימות מלאי של מה שצריך שמעולם לא הבאנו, צבעי שמן בשער, בפנים, זיעה מכל מקום בגוף. והופ. זה קרה, פתאום הסתכלנו, ועמדה לפנינו גלריה, מעוצבת, מוקפדת, עם כל הפוזה שצריכה להיות על גלריה, ובעצם לא בחרנו כלום, זאת היא שבחרה אותנו. נולדה לה כך לבדה במיוחד בשבילנו. היא כל כך יפה והיא כל כך אנחנו.


"שלי שלה סטודיו בעלות מלאכה" גלריה לקדרמיקה וצורפות בבית האומניות מטולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה